#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג. 'שבועה שלא אוכל' ואכל פת חיטים שעורים וכוסמין, 'שבועה שלא אוכל פת חיטים ופת שעורין ופת כוסמין' ואכל את שלשתם כמה חייב ומדוע?	"ברישא שהכל שבועה אחת - אינו חייב אלא אחת.<p dir=""rtl"">בסיפא שהזכיר פת על כל אחד - אמר כן לחלקם וחייב על כל אחת ואחת. אין לומר שפירט שרק עליהם נשבע, דאם כן היה לו לומר פת חיטים וכן של שעורים וכן של כסמין.</p>"	שבועות כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג: 1 שבועה שלא אוכל פת חיטין ופת שעורים וכן בשתיה שבועה שלא אשתה יין שמן וכו' האם מתחייב חיוב נוסף על הכלל או לא?	על אף שנחלקו רב אחא ורבינא גבי שבועת העדות האם חייב על הכלל ששיך שם כמה שבועות על עדות אחת, כאן כו&quot;ע מודים שאין שבועה על הכלל שאם היה שבועה על הכלל בפני עצמו לא היה חל שבועה על כל פרט ופרט.	שבועות כג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג: 1 'שבועה שלא אשתה יין שמן ודבש ושתה חייב על כל אחת' מדוע, דלמא אמר כן להוציא שאר משקין (2)?	"רב פפא אמר שהיו אלו מונחים לפניו והיה יכול לומר שלא אשתה אלו ומניהו, מדלא קאמר הכי אלא פרטם, ש&quot;מ רצה לתת שבועה לכל אחד ואחד. <p dir=""rtl"">רב אחא בריה דרב איקא אמר עסקינן במסרהב בו חבירו לשתות עמו יין שמן ודבש, שהיה יכול לומר שלא אשתה איתך, מדפרטם ש&quot;מ לתת שבועה לכל אחד ואחד.</p>"	שבועות כג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כג: 2 שבועה שלא אוכל ואכל אוכלים שאינם ראוים לאכילה, אכל נבלות וטרפות, האם חייב ומדוע (למסקנא בסתם ובמפרש)?	"רישא כגון שאכל עפר וכד' שאינו ראוי בעצם לאכילה פטור, אבל אם יאמר מפורש שבועה שלא אוכל עפר אמר רבא שחייב.<p dir=""rtl"">נבלות טרפות אין הם נחשבים שאינם ראוים לאכילה אלא ראוים הם ואריה רביע עלייהו, מכל מקום הנשבע עליהם בסתמא ודאי פטור שכבר מושבע ועומד בהר סיני, במשנה שנינו ת&quot;ק מחייב ור&quot;ש פוטר, רב שמואל ור&quot;י ביארו בכולל דברים המותרים עם דברים האסורים ע&quot;י שאמר שבועה של אוכל [אבל אם פירט שבועה שלא אוכל דברים המותרים ונבלות וטריפות לא נאסר בדברים האסורים כיון שאינם בלאו והן] ור&quot;ש בכל התורה איסור כולל לית ליה לכן פוטר כאן. ר&quot;ל ס&quot;ל דלא אמרינן איסור כולל באיסור ע&quot;י עצמו לכן הוקים את המשנה במפרש חצי שיעור אליבא דרבנן ובסתם אליבא דר&quot;ע, ור&quot;ש פוטר משום דס&quot;ל שלענין מלקות לעולם השיעור בכל שהוא. (כל הסוגיא כגרסת רש&quot;י, וע' תוס')</p>"	שבועות כג:		
